מסורת התוספתא על נזיר ב׳:ב׳

« מסורת התוספתא על נזיר ב׳:א׳ מסורת התוספתא על נזיר ב׳:ג׳ »

2 אָמַר, אָמְרָה פָרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אָנִי. אָמַר, הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אָנִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי פָרָה זוֹ עָלַי קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא:

פירוש מסורת התוספתא על נזיר ב׳:ב׳

2 הריני נזיר וכו'. משנ' פ"ב מ"ד, ספרי נשא פי' ל"ח, עמ' 41, בבלי י"א א'. ועיין ירוש' פ"ב ה"ד, נ"ב ע"א.

3 וכל המתנה וכו'. לעיל כתובות פ"ט, שו' 10, ובמסה"ת שם.

« מסורת התוספתא על נזיר ב׳:א׳ מסורת התוספתא על נזיר ב׳:ג׳ »